כאשר נרצה לעמוד על סגנון הדירה אליה אנו נכנסים בדרך כלל די שנתבונן במזנון העתיק הניצב בגאווה בסלון הבית. המזנון במקרים רבים משקף את סגנון הריהוט הביתי. המזנון לרוב יהיה תואם בעיצובו לשולחן ולכיסאות בפינת האוכל ולשידת המגרות הצמודה להם. כמובן שככל שהסט יהיה תואם יותר נוכל ביתר קלות לזהות את אופי וסגנון שאר הרהיטים בדירה.

איך נזהה מזנון עתיק? המזנון העתיק הקלאסי הינו בן שתי קומות ומאחסן את כלי האוכל, הסכו"ם, מפות השולחן, מפיות ומגבות. דלתות המזנון מעוטרות בפיתוחים המציינים את אזור יצורו. ככל שמספר הפיתוחים על הדלתות המזנון רחב יותר המזנון ישויך לאזורים הכפריים, ומנגד ככל שהקווים סולידיים יותר נשייך את המזנון לערים מרכזיות וגדולות יותר. מזנונים עתיקים אשר יוצרו באנגליה ומרכז אירופה נזהה על פי הזכוכיות המלוטשות (פאזה) או ריבועי זכוכית ופסי עופרת דקים (ויטראז') על דלתות המזנון. לעומתם, מזנונים עתיקים אשר יוצרו בצרפת, נזהה על פי דלתותיהם המעוטרות בפיתוחים רבים ללא זכוכית כלל בשתי קומות המזנון העתיק. המשך קריאה »

אם נתבונן על מגוון הרהיטים העתיקים והמודרניים שבביתנו השימוש העיקרי והמשפחתי ביותר הוא פינות האוכל. סביב שולחן האוכל אנו מעבירים את מרבית זמן האיכות המשפחתי והחברתי שלנו. פינות האוכל הללו נרכשות לפי אופי המשפחה ומספר הנפשות בבית. ככל שהשימוש בפינת האוכל ממושך יותר, כך אנו משתדלים לרכוש שולחן גדול, פונקציונאלי וכסאות נוחים עם ריפוד רך ומפנק.

ככל שהמשפחה מתרחבת הביקוש לשולחנות גדולים ובעיקר מתקפלים הולך וגדל, ההיצע בתחום שולחנות האוכל רחב והביקוש גדול.

כאמור, ריהוט זה משמש את בני המשפחה על בסיס יום-יומי ולכן רמת השחיקה והבלאי גבוהים יחסית. כאשר אנו רוכשים שולחן וכסאות נדאג שהכיסאות יהיו נוחים, יציבים, ומרופדים באיכות גבוהה וניתן פחות דגש אם מערכת הישיבה והשולחן עתיקים (כזכור, ריהוט עתיק הינו ריהוט בן 100 שנים לפחות).

המשך קריאה »

האמרה המפורסמת "אישה נאה כלים נאים מניחים את דעתו של האדם" מתאימה גם כאשר אנו רוכשים פריטים לעיטור הבית. מלבד רהיטים עתיקים אנו רוכשים פריטים נוספים המעטרים ומקשטים את ביתנו. בפוסט זה ארחיב לגבי פרטים נפוצים כמו פורצלן, פסלי ברונזה, קריסטלים ופריטים ממתכת יצוקה.

פרטי פורצלן

פריטי הפורצלן למיניהם: כדים, קערות, כלי הגשה, מיניאטורות, פמוטים, ופסלי פורצלן. לפורצלן יש רמות גימור ואיכויות שונות. ארץ ואיזור יצור הפורצלן הינם פקטור מקדים בעת רכישת הפורצלנים, עקב ריבוי היצרנים לא נכנס לעומקם של המקורות והאיכויות, אך נזכיר שחשוב לבדוק את החותמת בתחתית הפריט, לשאול ולברר האם הפריט חדש או ישן ומהו מקור הפריט. איכות הפורצלן נמדדת בעיקר באיכות הגלזורה (גלזורה הינה הציפוי החיצוני והמבריק של הפורצלן), ולכן חשוב לבדוק אם אין סדקים קטנים ו/או צ'יפסים (שברים קלים בפינות) בגלזורה (שהיא כאמור הציפוי המבריק של הפורצלן) וכמובן את איכות הציור והעבודה המצוירים תחת מעטה הגלזורה.

המשך קריאה »

כאשר רואים רהיט עתיק נוכחותו כה חזקה ואי אפשר להתעלם ממנו. רהטים עתיקים אשר מיוצרים בעבודת יד מוקפדת מושכים תשומת לב רבה. האמנים מאחורי היצירות העתיקות הושפעו רבות מהתקופה בה חיו ובהתאם לכך ובהשראת רוח הזמן והתקופה נבחר הסגנון לפיו בחר האמן ליצור את הרהיט העתיק. ניתן בעיקר לשים לב לכך בעבודת הפורניר המדויקת אשר מודבקת ממש כמו פסיפס מדויק על גבי הרהיט או למשל בפיתוחים המושקעים שנעשו בעבודת יד ובדיוק רב.

הרהיטים העתיקים השאירו לדורות הבאים יצירה שאפשר ללמוד ממנה ועל סגנונה. בפוסט זה אסביר בקצרה על הקשר של הרהיטים אל התקופה בה הם נוצרו.

המשך קריאה »

עם השנים אנשים משתנים, המשפחה גדלה, הדירה גדלה וכמות הרהיטים העתיקים מתרבה. את הדירה הקטנה לרוב משכירים יחד עם הרהיטים העתיקים ודברי ערך רבים נוספים. דירות רבות כאלו נמצאות בשכונות הוותיקות יותר בירושלים בהן ניתן למצוא אוצרות רבים.

בעלי הדירות המשכירים או עוזבים את הדירות לרוב ירצו למכור את תכולת הדירה ולכן יפנו לבעלי מקצוע. בעלי מקצוע אשר מכבדים את לקוחותיהם ואת הרהיטים יחוו את דעתם המקצועית לגבי שווי הרהיטים ואף יעזרו במכירת הרהיטים העתיקים וזאת כאשר מטרתם תהייה להשיג את המחיר הריאלי. בעל המקצוע יפנה את הרהיטים לבית המלאכה שם הם עוברים שיפוץ, שיחזור, צביעה ולאחר מכן נמכרים בחנות הרהטים או אפילו במכירה פומבית. לא פעם הגעתי לבתי לקוחותי ונתקלתי באוצרות אמיתיים שכמעט והושלכו לרחוב. רהיטים ופריטים עתיקים בעלי ערך רב מאוד שהועברו מאב לבן במשך שנים ארוכות.

הרהיטים הנפוצים יותר אותם מבקשים בעלי הדירות לפנות ולמכור הם לרוב מזנונים עתיקים ויפים, שולחן סלון עתיק ומרשים, מעמדים קטנים ועוד פריטים רבים. סוחרי העתיקות ישמחו מאוד לעזור וינסו מצידם למכור את הרהיטים המעניינים ללקוחות שמבינים ויודעים לטפל ולהעניק את היחס הנאות לכל רהיט ופריט. כפי שפרטתי בפוסט קודם, ריהוט עתיק לצד ריהוט מודרני, לקוחות רבים חוזרים ורוכשים פריטים ורהיטים עתיקים נוספים ומעשירים את מראה הדירה.

המשך קריאה »

בשנים האחרונות ישנה תופעה חיובית ומרעננת, מעצבי פנים ממליצים ומעודדים לשלב רהיטים עתיקים לצד רהיטים מודרניים. שילוב זה יוצר הרמוניה מרתקת כאשר מעצב הפנים מפעיל את כשרונו ומציב את שני הסגנונות, ריהוט עתיק ומודרני זה לצד זה. השילוב המיוחד הזה, עתיק לצד חדש, מדגיש ומבליט את כל אחד משני הסגנונות. בביקורי הרבים בביתם של לקוחותי שמתי לב כי לצד הריהוט המודרני עליו הם מניחים את מסך הטלויזיה או מערכת הסטריאו החדישים לדוגמא עומדים בגאווה מזנון עתיק ויפה או שולחן סלון מרשים בן עשרות שנים.

מעצב הפנים מגיע לחנות העתיקות עם קטלוג של רהוט מודרני ויחד עם הלקוח מחליטים אילו מהרהיטים העתיקים ישתלבו בביתו של הלקוח בצורה הטובה והנכונה ביותר. שילובים נפוצים הם של פריטים קטנים כגון שתי כורסאות עתיקות כשמעליהן נברשת תואמת, או למשל בפינת הסלון מציבים קונסולה צמודה לקיר ולידה מראת קריסטל עתיקה ומסוגננת. שילוב נפוץ נוסף הוא שתי ארוניות עתיקות כאשר עליהן מונחות שתי מנורות לילה ישנות עם גדילי קריסטל המשתרבבים בתחתית המנורה.

דוגמאות נוספות של שילובים מומלצים הם שידת מגירות (קומודה) ועליה שעון ברונזה עתיק ויפה. שילוב כזה מבליט מאוד את השעון שכן צבעו מקבל דגש נוסף כאשר הוא מונח על שידה בצבע חום כהה. לחילופין, במקום שעון ניתן להניח פריט פורצלן יפה. גם כאן הפורצלן הצבעוני מקבל דגש רב עת הוא מונח על השידה העתיקה. טיפ לכל מי שבביתו קיימים כלי חרסינה או פורצלנים: באחת מפינות הסלון מציבים ויטרינה עתיקה (ארון תצוגה) ובתוכה מניחים את כל אותם מוצרי כסף, כלי חרסינה והפורצלנים שנמצאים בדירה. הויטרינה מבליטה ומחזקת את יופיים של הפריטים בתוכה.

המשך קריאה »

רהיטים עתיקים בסגנון צרפתי

בתחילת המאה הקודמת הגיעו לירושלים מורים מצרפת ללימוד מלאכת יד ונגרות, המורים לימדו בבית הספר אליאנס. רבים מבני המשפחות העשירות בירושלים הזמינו רהיטים עם פיתוחים מסוגננים בסגנון הצרפתי. המורים, יחד עם תלמידיהם, היו מבצעים עבורם את ההזמנות ועד היום הרהיטים הללו שומרים על אופים ואיכותם. מרבית ההזמנות היו עבור רהיטים קטנים או בינוניים שתאמו את כושר היצור של התלמידים. כיום, רהיטים אלו מוגדרים כרהיטים עתיקים לכל דבר. רבים מבין הרהיטים העתיקים הללו נמצאים עד היום בביתם של בניהם ונכדיהם של מזמיני הרהיטים המקוריים. כל בעל מקצוע שפוגש רהיטים עתיקים אלו יכול לזהות בנקל את מקור העבודה ואת איכות העבודה שהתבצעה בזמנו.

ירושלים העתיקה

בבתים הישנים של ירושלים אפשר להבחין עד היום בגומחות (נישות) הקיימות בקירות העבים. נישות אלו שימשו להצבת משקוף ועליו ארבע דלתות. את הדלתות נהגו לעצב בעזרת פיתוחים מסוגננים של פרחים או עצים ונוף. הנישות אשר נאטמו בדלתות מסוגננות שימשו את דיירי הבית כחדרי אחסון כאשר דלתותיהן הוסיפו למראה הבית כתמונה מסוגננת שונה ויפה. הנישות הללו קיימות עד היום וכל מי שמסתובב בסימאטות וחצרות השכונות הוותיקות בעיר ירושלים יכול לזהותן ולהתרשם. מדריכי טיולים נוהגים להתעכב ליד חלק מנישות אלו ולספר את סיפוריהן.

המשך קריאה »

רהיטים עתיקים מתאפיינים בשיטת ריפוד מורכבת ומסועפת. האופן בו מרפדים רהיטים כיום שונה עד מאוד מהדרך בה ריפדו ריהוט עתיק בעבר.

בפוסט זה אנסה להסביר על קצה המזלג את מורכבות השיטה.

פעולת הבסיס הראשונית של הרפד היא קליעה ושילוב רצועות מבד עבה במיוחד בשיטת שתי וערב. את הרצועות היה עליו להדק לבסיס הרהיט (לרוב כורסאות וספות). מעל רצועות אלו היה הרפד מניח שורות של קפיצים בגבהים שונים וזאת בכדי לקבל את הקימור אשר במרכז המושב. הנחת הקפיצים וקשירתם היא כשלעצמה תורה שלמה. במיומנות גבוהה היה הרפד קושר את הקפיצים לאורך, לרוחב, באלכסונים, מעל ומתחת ויוצר מעין מבנה שלם של קפיצים ורצועות בד הקשורים זה לזה. חשיבות רבה יש לקשירה זו שכן הקפיצים אמורים להישאר במקומם, בתוך מושב הרהיט, לאורך שנים רבות ולשאת משקל רב.

עם סיום בניית רשת הקפיצים, פורשים מעל לרשת הקפיצים בד יוטה עבה כאשר מעליו מניחים שיער סוס או עשב ים (תלוי בתקופה). מסביב למבנה המושב היה הרפד תופר את "הסיומת" ויוצר מעין חבל בעובי שני ס"מ. חבל זה בעצם תוחם את המושב אשר מכיל את אותה רשת קפיצים ורצועות בד אותם הזכרנו. לאורך כל חיי הרהיט חבל זה מונע את גלישת הריפוד ושומר על המראה האוטנטי של הרהיט העתיק. זו ההזדמנות להזכיר כי כל הרהיטים העתיקים רופדו בעבודת יד מלאה.

המשך קריאה »

רהוט עתיק בהגדרתו אלו רהיטים שנוצרו מעל למאה שנים, ישנם גם רהיטים שגילם פחות ממאה שנים ועדיין מגלים עניין חן ויופי. בעולם המערבי מחמירים בנושא הגיל של ריהוט עתיק בעוד בישראל למשל גם רהיטים בני 60 ו- 80 שנה נחשבים כעתיקים. רהיט עתיק מצטיין לרוב בעיבוד מורכב יותר, השקעה רבה בעבודת יד שאפשר וניתן לזהות וכמובן בגימור הסופי. עין מקצועית יכולה להבחין בפריטים הללו. בלעז אנו מכנים את הגימור בשם 'פטינה'.

רשויות המכס במספר מדינות באירופה ובמוזיאונים מתייחסים לרהיטים עתיקים כאל ערך מוזיאוני. בחלק מהמדינות הללו אף קיימים מומחים במעברי הגבול אשר תפקידים לזהות ריהוט עתיק ולהתייחס אליו כראוי. רהיט שמטופל היטב אינו מאבד מיופיו וכמובן שעדיין ניתן לזהות את הטקסטורה של העץ והגימור למרות השכבות של הפוליטורה שנמרחו ברבות השנים. רהיט עתיק עם עיבוד בעבודת יד מצטיין בקימורים רכים ובדרך כלל אפשר להבחין בהבדל הקל בין קימור אחד למשנהו. לדוגמא, במידה וקיים רהיט עתיק בביתכם, התבוננו היטב בעיבודים כמו עלים או פרחים המעובדים ביד. נסו להבחין בהבדלי גודל בין פרח או עלה אחד לשני. המשך קריאה »

החל מהיום, נפרסם כאן בבלוג מאמרים הקשורים ברהיטים עתיקים.

הכוונה להפוך את הבלוג הזה למקור האמין ביותר ברשת בנושא ריהוט עתיק על כל סוגיו. מהו ריהוט עתיק? כיצד מזהים את הרהיטים הישנים שנמצאים בסלון של סבא וסבתא וכמה הם שווים? מי יכול לייעץ? והיכן קונים או מוכרים רהיטים עתיקים.

סמי עתיקות הינו מוסד וותיק לריהוט עתיק בירושלים. בית העסק שלנו קיים מעל 40 שנה במרכז העיר ירושלים וידוע כגלריה אוטנטית לריהוט עתיק.

להתשמע בקרוב.