כאשר נרצה לעמוד על סגנון הדירה אליה אנו נכנסים בדרך כלל די שנתבונן במזנון העתיק הניצב בגאווה בסלון הבית. המזנון במקרים רבים משקף את סגנון הריהוט הביתי. המזנון לרוב יהיה תואם בעיצובו לשולחן ולכיסאות בפינת האוכל ולשידת המגרות הצמודה להם. כמובן שככל שהסט יהיה תואם יותר נוכל ביתר קלות לזהות את אופי וסגנון שאר הרהיטים בדירה.
איך נזהה מזנון עתיק? המזנון העתיק הקלאסי הינו בן שתי קומות ומאחסן את כלי האוכל, הסכו"ם, מפות השולחן, מפיות ומגבות. דלתות המזנון מעוטרות בפיתוחים המציינים את אזור יצורו. ככל שמספר הפיתוחים על הדלתות המזנון רחב יותר המזנון ישויך לאזורים הכפריים, ומנגד ככל שהקווים סולידיים יותר נשייך את המזנון לערים מרכזיות וגדולות יותר. מזנונים עתיקים אשר יוצרו באנגליה ומרכז אירופה נזהה על פי הזכוכיות המלוטשות (פאזה) או ריבועי זכוכית ופסי עופרת דקים (ויטראז') על דלתות המזנון. לעומתם, מזנונים עתיקים אשר יוצרו בצרפת, נזהה על פי דלתותיהם המעוטרות בפיתוחים רבים ללא זכוכית כלל בשתי קומות המזנון העתיק.
במאה ה-20, עם שכיחות הטלוויזיה הביתית ומיקומה הטבעי בסלון, היה על יצרני המזנונים להתאים את מראה המזנון כך שבחלקו העליון יהיה מקום גם לטלוויזיה.
בשנים האחרונות, חוזרת אופנת המזנונים בעלי שתי קומות כאשר החלק העליון גלוי עם מקסימום זכוכית ומינימום עץ ובו מוצגים כלי הכסף והפורצלנים המהודרים.
כתוספת למזנון הביתי (מודרני או עתיק), קיימות ארוניות התצוגה (ויטרינה), אלו הן ארוניות קטנות בגודל של כ- 1.2 מ' על 1.2 מ' המשמשות לאחסון. השידות העתיקות (ויטרינות) יוצרו בדרך כלל באנגליה של תחילת שנות ה- 20 כאשר הן מסוגננות עם עיטורי ויטראז' (כאמור, פסי עופרת דקים) ו/או פסי עץ כשביניהן מורכבים פסי הזכוכית.
מרבית המזנונים והויטרינות העתיקים מיוצרים מעץ המהגוני או עץ אלון כאשר בכדי להוסיף יופי ואיכות לרהיט העתיק ניתן להדביק על העץ פורנירים מעץ אגוז.
