בדרך כלל נמצא בחדר השינה שתי שידות עתיקות זהות משני צידי המיטה. לעיתים נמצא שידה אחת בלבד או שתי שידות עתיקות שונות זו מזו. אחת לו ואחת לה. שידות עתיקות, כמו שאר הריהוט העתיק בבית, מאופיינות בחומרים ובעיצובים שונים. לרוב נמצא שידות מעץ עם מגירה אחת שתיים. במאמר אחר שפרסמנו כאן התייחסנו לתקופות השונות ולהשפעות שהיו לכל תקופה על העיצוב של הריהוט העתיק. כך גל לגבי השידות.

השידות העתיקות הסטנדרטיות, כאלו שמתאימות לחדר השינה המאופיין במיטה בולטת עם נוכחות, יגיעו לרוב בצבע חום על גווניו השונים ובנויות מעץ אלון. עץ אלון יוצר נוכחות שתתאים למיטה. עץ אלון נוח לעבודה ולצביעה ורוב הנגרים נותים לעבוד עם עץ יוקרתי זה.

כמובן שאת השידה ניתן להתאים לכל סגנון וצבע. שידות לבנות פופאלריות מאוד לאחרונה – כמו שאר הריהוט העתיק בצבע לבן שאפשר למצוא כמעט בכל חנויות הרהיטים. ריהוט עתיק לבן מושפע מאוד מהכפריים האירופיים בהם שולט הצבע הלבן. מנגד, בחדרי ילדים נמצא שידות בצבעים וצורות נועזים יותר המתאימים לילדים ונוער.

שידת מגירות לבנה

לסיכום, בחדר השינה אפשר לשים ולמצוא שידות עתיקות ושידות רגילות בכל הצבעים, הצורות והסגונות. אצלינו בבית המלאכה והגלריה תמצאו שידות עתיקות יותר או כאלו שהתאמנו ללקוחות שהתעניינו בצורות, סגנונות וצבעים אחרים. פנו אליינו בכל שאלה ונשמח לייעץ ולעזור לכם במחשבות ותהיות לגבי שידת חדר השינה שלכם.

שידת לילה 3 מגירות בסגנון עתיק; גובה 85 סמ

פינת האוכל תמיד הייתה אחת הפינות היותר חשובות בבית ולכן גם תשומת הלב שאנו משקיעים בפינת האוכל צריך להיות בהתאם. אנו מבלים שעות רבות בפינת האוכל, אם מדובר בארוחה משפחתית או אירוח של חברים, משפחה בשבתות וחגים וכו'. חשוב אם כן לשים לב לעיצוב ולריהוט. לא מדובר בעוד סתם שולחן וכסא. צריכה להיות התאמה בין הצבעים, הסגנונות השונים בריהוט וכד'.

במידה ורכשתם שולחן עתיק בנפרד מסט הכסאות, חשוב לוודא שהסגנונות של השולחן והכסאות תואמים זה את זה או קרובים ככל האפשר. מצד שני, אפשר לבחור כיוון שונה לחלוטין ולשלב עתיק וחדש, ישן ומודרני. במאמר אחר שפרסמנו כאן התייחסנו לשילוב של ריהוט עתיק מול ריהוט מודרני.

כשבוחרים כסאות יש לתת תשומת לב לנוחות לגודל הכיסא. הביאו בחשבון את גודל פינת האוכל עצמה ואת גודל השולחן. במידה והשולחן במרכזה של פינת האוכל קטן, לא תרצו להציב סביבו כסאות גדולים ומאסיביים בעלי ידיות למשל. במקרה כזה נעדיף לשים סביב השולחן כסאות עדינים וקטנים יותר כך שיותר אנשים יוכלו לשבת סביב השולחן יחד.

כיסא פינת אוכל, סגנון לואי פיליפ צרפתי, שנות החמישים, עץ מהגוני, ללא ידיות

כיסא פינת אוכל עתיק, סגנון לואי פיליפ צרפתי עם ידיות.

נקודה נוספת היא נוחות הכסא. הכיסא, כמו כל רהיט אחר מושך תשומת לב, אולם בשונה מהרבה מאוד רהיטים אנו גם מבלים שעות מרובות על הכסא. שבו על הכסא, במיוחד במידה והכסא עתיק, שבו עליו והרגישו אותו. במידה ונח לכם אז גם לאורחים שלכם יהייה נח.

כיסא אנגלי עתיק בן 100 שנה כולל ריקועים בגב הכיסא

ולסיום, כסאות מועדים ללכלוך. יש לכם ילדים קטנים? ילדים קטנים מגיעים אלייכם לביקור? חשוב שיהייה בבית חומר ניקוי. (התייעצו עם בעל המקצוע לגבי סוג הריפוד, איכות הריפוד וחומר המילוי של הריפוד). אפשרות נוספות היא לבחור ריפוד כהה לכסאות כך שלכלוך עתידי לא יבלוט.

סט פינת אוכל נפתח, סגנון לואי פילים צרפתי, שנות ה- 40, שולחן ו- 6 כסאות. שני כסאות עם ידיות בראש השולחן

כאשר נרצה לעמוד על סגנון הדירה אליה אנו נכנסים בדרך כלל די שנתבונן במזנון העתיק הניצב בגאווה בסלון הבית. המזנון במקרים רבים משקף את סגנון הריהוט הביתי. המזנון לרוב יהיה תואם בעיצובו לשולחן ולכיסאות בפינת האוכל ולשידת המגרות הצמודה להם. כמובן שככל שהסט יהיה תואם יותר נוכל ביתר קלות לזהות את אופי וסגנון שאר הרהיטים בדירה.

איך נזהה מזנון עתיק? המזנון העתיק הקלאסי הינו בן שתי קומות ומאחסן את כלי האוכל, הסכו"ם, מפות השולחן, מפיות ומגבות. דלתות המזנון מעוטרות בפיתוחים המציינים את אזור יצורו. ככל שמספר הפיתוחים על הדלתות המזנון רחב יותר המזנון ישויך לאזורים הכפריים, ומנגד ככל שהקווים סולידיים יותר נשייך את המזנון לערים מרכזיות וגדולות יותר. מזנונים עתיקים אשר יוצרו באנגליה ומרכז אירופה נזהה על פי הזכוכיות המלוטשות (פאזה) או ריבועי זכוכית ופסי עופרת דקים (ויטראז') על דלתות המזנון. לעומתם, מזנונים עתיקים אשר יוצרו בצרפת, נזהה על פי דלתותיהם המעוטרות בפיתוחים רבים ללא זכוכית כלל בשתי קומות המזנון העתיק.

במאה ה-20, עם שכיחות הטלוויזיה הביתית ומיקומה הטבעי בסלון, היה על יצרני המזנונים להתאים את מראה המזנון כך שבחלקו העליון יהיה מקום גם לטלוויזיה.

בשנים האחרונות, חוזרת אופנת המזנונים בעלי שתי קומות כאשר החלק העליון גלוי עם מקסימום זכוכית ומינימום עץ ובו מוצגים כלי הכסף והפורצלנים המהודרים.

כתוספת למזנון הביתי (מודרני או עתיק), קיימות ארוניות התצוגה (ויטרינה), אלו הן ארוניות קטנות בגודל של כ- 1.2 מ' על 1.2 מ' המשמשות לאחסון. השידות העתיקות (ויטרינות) יוצרו בדרך כלל באנגליה של תחילת שנות ה- 20 כאשר הן מסוגננות עם עיטורי ויטראז' (כאמור, פסי עופרת דקים) ו/או פסי עץ כשביניהן מורכבים פסי הזכוכית.

מרבית המזנונים והויטרינות העתיקים מיוצרים מעץ המהגוני או עץ אלון כאשר בכדי להוסיף יופי ואיכות לרהיט העתיק ניתן להדביק על העץ פורנירים מעץ אגוז.

אם נתבונן על מגוון הרהיטים העתיקים והמודרניים שבביתנו השימוש העיקרי והמשפחתי ביותר הוא פינות האוכל. סביב שולחן האוכל אנו מעבירים את מרבית זמן האיכות המשפחתי והחברתי שלנו. פינות האוכל הללו נרכשות לפי אופי המשפחה ומספר הנפשות בבית. ככל שהשימוש בפינת האוכל ממושך יותר, כך אנו משתדלים לרכוש שולחן גדול, פונקציונאלי וכסאות נוחים עם ריפוד רך ומפנק.

ככל שהמשפחה מתרחבת הביקוש לשולחנות גדולים ובעיקר מתקפלים הולך וגדל, ההיצע בתחום שולחנות האוכל רחב והביקוש גדול.

כאמור, ריהוט זה משמש את בני המשפחה על בסיס יום-יומי ולכן רמת השחיקה והבלאי גבוהים יחסית. כאשר אנו רוכשים שולחן וכסאות נדאג שהכיסאות יהיו נוחים, יציבים, ומרופדים באיכות גבוהה וניתן פחות דגש אם מערכת הישיבה והשולחן עתיקים (כזכור, ריהוט עתיק הינו ריהוט בן 100 שנים לפחות).

ניתן למצוא שולחנות וכסאות אוכל עתיקים ממגוון התקופות ובדגמים שונים. מנסיוני, הדרישה הנפוצה ביותר של לקוחות היא לשולחנות עתיקים בצורה אליפטית בעלי שתי רגלים מרכזיות עם אפשרות להרחבת השולחן כאשר לצידו 6 כסאות צד ושני כסאות עם משענות עבור ראש השולחן. רוב שולחנות האוכל העתיקים העונים על הדרישה הזו יוצרו באנגליה, צרפת וארה"ב מעץ מהגוני או עץ אלון.

היתרון בשולחן עתיק כזה הוא אופציית הרחבת השולחן לפי הצורך כשמרבית השולחנות הם בעלי גלגלים המקלים על ניוד השולחן ממקום למקום.

מצד שני, ניתן גם למצוא פינות אוכל כבדות ומורכבות יותר (במראה ובמשקל) פינות אוכל אלו בעלות שולחן אוכל מאסיבי ומרשים עם נוכחות דומיננטית.

טרנד עכשווי הוא לקוחות הרוכשים סט כסאות עתיק המוצבים לצד שולחן אוכל מודרני וחדיש. את הכסאות העתיקים הם מציבים סביב השולחן החדש כאשר הניגוד בין עתיק לחדש יוצר סגנון חדש ומרענן. היתרון בשילוב כזה הוא שאפשר לשלב בדירה רהיטים בסגנונות שונים ולא להיות מקובעים ונעולים עם סגנון אחד בלבד. בפוסט קודם הרחבתי יותר לגבי הטרנד הזה.

רעיון הקומפוזיציה בשילוב רהיטים הוא חדשני ומרען, ומאפשר לנו לשלב פריטים בודדים חדשים אשר זקוקים להחלפה בעקבות בלאי ושחיקה, ללא צורך ברכישה של פינת האוכל כולה.

האמרה המפורסמת "אישה נאה כלים נאים מניחים את דעתו של האדם" מתאימה גם כאשר אנו רוכשים פריטים לעיטור הבית. מלבד רהיטים עתיקים אנו רוכשים פריטים נוספים המעטרים ומקשטים את ביתנו. בפוסט זה ארחיב לגבי פרטים נפוצים כמו פורצלן, פסלי ברונזה, קריסטלים ופריטים ממתכת יצוקה.

פרטי פורצלן

פריטי הפורצלן למיניהם: כדים, קערות, כלי הגשה, מיניאטורות, פמוטים, ופסלי פורצלן. לפורצלן יש רמות גימור ואיכויות שונות. ארץ ואיזור יצור הפורצלן הינם פקטור מקדים בעת רכישת הפורצלנים, עקב ריבוי היצרנים לא נכנס לעומקם של המקורות והאיכויות, אך נזכיר שחשוב לבדוק את החותמת בתחתית הפריט, לשאול ולברר האם הפריט חדש או ישן ומהו מקור הפריט. איכות הפורצלן נמדדת בעיקר באיכות הגלזורה (גלזורה הינה הציפוי החיצוני והמבריק של הפורצלן), ולכן חשוב לבדוק אם אין סדקים קטנים ו/או צ'יפסים (שברים קלים בפינות) בגלזורה (שהיא כאמור הציפוי המבריק של הפורצלן) וכמובן את איכות הציור והעבודה המצוירים תחת מעטה הגלזורה.

פסלי ברונזה

מוצרי הברונזה הנפוצים והמבוקשים יותר הם לדוגמא פסלי ברונזה הניצבים על פלטות שיש, פמוטים בעלי שלושה וחמישה קנים, וכן פסלי ברונזה מעוטרים כשבמרכזם מורכב שעון מטוטלת ולוח השעון מצופה באמייל מעוטר בציורים עדינים. ישנם גם נברשות ברונזה (chandelier) התלויות מהתקרה ומזרועותיהן משתרבבים גדילי קריסטל בוהקים. רהיטי הברונזה (ארד) נוצרים על ידי יציקת הברונזה עם מתכות נוספות (וזאת בשביל להפחית ממשקל היצירה), הארד, כמו הזהב, עמיד הרבה יותר כאשר הוא מעורבב עם מתכות נוספות.

מוצרי קריסטל (בדולח)

הקריסטל (בדולח) הוא זכוכית מעורבבת עם עופרת מזוקקת, שילוב זה יוצר קריסטל שקוף לחלוטין בעל משקל רב יותר. המוצרים המבוקשים יותר הם: קערות, כדים, צלחות, כוסות וגביעים לשתיה חריפה. (ישנם גביעים במידות שונות בהתאם לסוג המשקה), בקבוקי קריסטל מיוצרים בגבהים וצורות שונות המאפיינים את סוג המשקה. פריטי הקריסטל והפורצלן יקרים יוצר ככל שהם קטנים יותר וזאת מפני שזמן העיבוד שלהן מצריך זמן ודיוק רב יותר של האמן.

מתכת יצוקה

גם למתכת היצוקה חלק ניכר בעיצוב הבית. למשל: כלי האח השונים (המלקחיים, היעה והדוקרן הגדולים המסייעים לחימום הבית), פסלים של אבירים, עיטורים שונים המעטרים את דלתות הכניסה הענקיות, צירי הדלתות המגושמים, מנעולים וכמובן כף רגלו המפורסמת של האריה המודבקת על דלת הכניסה (כף רגלו של האריה עשויה לרוב מברזל יצוק ותחתיו פלטת ברזל תואמת כך כשאורח היה מגיע הנקישות הרמות מ"פעמון" זה הכריזו על בואו). במאה ה- 17 וה- 18 ייצרו גם רהיטי גן מברזל יצוק – בעיקר עיטורים לספסלים, שולחנות וכסאות גן. עם השנים הוצאו רהיטים אלו משימוש בעיקר בגלל משקלם הרב.

כאשר רואים רהיט עתיק נוכחותו כה חזקה ואי אפשר להתעלם ממנו. רהטים עתיקים אשר מיוצרים בעבודת יד מוקפדת מושכים תשומת לב רבה. האמנים מאחורי היצירות העתיקות הושפעו רבות מהתקופה בה חיו ובהתאם לכך ובהשראת רוח הזמן והתקופה נבחר הסגנון לפיו בחר האמן ליצור את הרהיט העתיק. ניתן בעיקר לשים לב לכך בעבודת הפורניר המדויקת אשר מודבקת ממש כמו פסיפס מדויק על גבי הרהיט או למשל בפיתוחים המושקעים שנעשו בעבודת יד ובדיוק רב.

הרהיטים העתיקים השאירו לדורות הבאים יצירה שאפשר ללמוד ממנה ועל סגנונה. בפוסט זה אסביר בקצרה על הקשר של הרהיטים אל התקופה בה הם נוצרו.

תקופת הרנסנס -

אלו הם בדרך כלל רהיטים כבדים אשר בולטים במורכבות הפיתוחים. הרהיטים העתיקים מתקופת הרנסס לרוב גדולים וכבדים למראה. ניתן למצוא רהיטים עתיקים כאלה בעיקר במרכז אירופה במדינות כמו גרמניה, אוסטריה וצרפת.

רהיטים ויקטוריאנים –

רהיטים ויקטוריאנים יוצרו בעיקר באנגליה. רהיטים אלו מאופיינים בפיתוחים קלים יותר, רהיטים מעוגלים אשר בדרך כלל יוצרו מעץ מהגוני. למשל את המזנונים מהתקופה הויקטוריאנית קל לזהות לפי רגלי העץ שלהם. את המזנון הציבו על רגלי עץ מעוצבות קלות ולא על סוקול (סוקול הוא פס עץ עבה המונח בתחתית המזנון ומשמש כבסיסו).

סגנון הבידרמאייר (Biedermeier Furniture) -

את סגנון הבידרמאייר נראה בעיקר ברהיטים שעוצבו ונבנו במרכז אירופה בכלל וגרמניה בפרט. שילוב של פורניר עם פיתוחי עץ ופרזול מעוטר הן בידיות והן בבית המפתח (בוקסה). ייחוד נוסף לסגנון הבידרמאיר הוא הקנטים הצבועים בבייץ שחור הנותן פרספקטיבה נוספת לרהיט.

סגנונות הלואי ה- 14 וה- 15 –

אין זה המקום להרחיב ולספר על המלכים הצרפתיים לואי ה-14 ולואי ה-15 אולם על הרהיטים שיוצרו ברוח התקופה ובהשראת שני מלכים אלו ניתן ורצוי להרחיב. רהיטים עתיקים רבים יוצרו בצרפת בהשראת שני המלכים. אלו הם רהיטים עם פיתוחי פורניר מרהיבים אשר נקראים בצרפתית "מרקטרי". פיתוחי הפורניר המוקפדים בדרך כלל מודבקים כעלים או ענפים או אפילו כזרי פרחים על הרהיט כך שקבוצת העלים או הפרחים יוצרה מסוגי פורניר שונים ובכך אפשר לזהות את עבודת היד המיומנת והמוקפדת להפליא של האומן. מושג נוסף שכדאי להכיר הוא "פרקרטרי" משמעותו פסים דקים של פורניר הצמודים אחד לשני, את פסי הפורניר הצמודים (פרקרטקי) מדביקים מסביב למגרה או סביב הפלטה העליונה של הרהיט וכך מתקבל מראה שמזכיר מסגרת תמונה. ייחוד נוסף לרהיטים עתיקים מתקופת המלכים הצרפתיים הוא פיתוחי ברונזה המעטרים את פינות ורגלי הרהיט. גם הידיות והמפתחות של הארונות והמגירות ייצרו מברונזה. אומן שרצה להתהדר בפיתוחי הברונזה המהודרים שלו היה מצפה אותם בזהב 14 קראט.

סגנונות נוספים מתקופות מאוחרות יותר הם רהיטי הארט נובו והארט דקו, לואי פיליפ, והנרי השני. אלו הם בעיקר רהיטים עתיקים שעוצבו עם מראה קליל יותר ובהשראה מודרנית יותר המוטו ברהיטים הללו הוא קלות השימוש והמראה (פונקציונאליות) אולם חשוב להדגיש כי רהיטים אלו חזקים דיים בכדי שלא יתפרקו לאחר שימוש קצר. על סגנונות אלו נרחיב בפוסט עתידי.

עם השנים אנשים משתנים, המשפחה גדלה, הדירה גדלה וכמות הרהיטים העתיקים מתרבה. את הדירה הקטנה לרוב משכירים יחד עם הרהיטים העתיקים ודברי ערך רבים נוספים. דירות רבות כאלו נמצאות בשכונות הוותיקות יותר בירושלים בהן ניתן למצוא אוצרות רבים.

בעלי הדירות המשכירים או עוזבים את הדירות לרוב ירצו למכור את תכולת הדירה ולכן יפנו לבעלי מקצוע. בעלי מקצוע אשר מכבדים את לקוחותיהם ואת הרהיטים יחוו את דעתם המקצועית לגבי שווי הרהיטים ואף יעזרו במכירת הרהיטים העתיקים וזאת כאשר מטרתם תהייה להשיג את המחיר הריאלי. בעל המקצוע יפנה את הרהיטים לבית המלאכה שם הם עוברים שיפוץ, שיחזור, צביעה ולאחר מכן נמכרים בחנות הרהטים או אפילו במכירה פומבית. לא פעם הגעתי לבתי לקוחותי ונתקלתי באוצרות אמיתיים שכמעט והושלכו לרחוב. רהיטים ופריטים עתיקים בעלי ערך רב מאוד שהועברו מאב לבן במשך שנים ארוכות.

הרהיטים הנפוצים יותר אותם מבקשים בעלי הדירות לפנות ולמכור הם לרוב מזנונים עתיקים ויפים, שולחן סלון עתיק ומרשים, מעמדים קטנים ועוד פריטים רבים. סוחרי העתיקות ישמחו מאוד לעזור וינסו מצידם למכור את הרהיטים המעניינים ללקוחות שמבינים ויודעים לטפל ולהעניק את היחס הנאות לכל רהיט ופריט. כפי שפרטתי בפוסט קודם, ריהוט עתיק לצד ריהוט מודרני, לקוחות רבים חוזרים ורוכשים פריטים ורהיטים עתיקים נוספים ומעשירים את מראה הדירה.

לא פעם הגעתי לדירות שעמדו למכירה בכדי להעריך את שווי הריהוט העתיק. במקרים אלו אנו נשתמש בסוחרי העתיקות שהוסמכו לכך והם ישמשו כשמאים ותפקידם הערכת שווי הרהוט העתיק. רבות הדירות בירושלים אשר נמכרו עם תכולתן במחיר הגבוה ממחיר השוק וזאת בזכות אותם רהיטים עתיקים.

בשנים האחרונות ישנה תופעה חיובית ומרעננת, מעצבי פנים ממליצים ומעודדים לשלב רהיטים עתיקים לצד רהיטים מודרניים. שילוב זה יוצר הרמוניה מרתקת כאשר מעצב הפנים מפעיל את כשרונו ומציב את שני הסגנונות, ריהוט עתיק ומודרני זה לצד זה. השילוב המיוחד הזה, עתיק לצד חדש, מדגיש ומבליט את כל אחד משני הסגנונות. בביקורי הרבים בביתם של לקוחותי שמתי לב כי לצד הריהוט המודרני עליו הם מניחים את מסך הטלויזיה או מערכת הסטריאו החדישים לדוגמא עומדים בגאווה מזנון עתיק ויפה או שולחן סלון מרשים בן עשרות שנים.

מעצב הפנים מגיע לחנות העתיקות עם קטלוג של רהוט מודרני ויחד עם הלקוח מחליטים אילו מהרהיטים העתיקים ישתלבו בביתו של הלקוח בצורה הטובה והנכונה ביותר. שילובים נפוצים הם של פריטים קטנים כגון שתי כורסאות עתיקות כשמעליהן נברשת תואמת, או למשל בפינת הסלון מציבים קונסולה צמודה לקיר ולידה מראת קריסטל עתיקה ומסוגננת. שילוב נפוץ נוסף הוא שתי ארוניות עתיקות כאשר עליהן מונחות שתי מנורות לילה ישנות עם גדילי קריסטל המשתרבבים בתחתית המנורה.

דוגמאות נוספות של שילובים מומלצים הם שידת מגירות (קומודה) ועליה שעון ברונזה עתיק ויפה. שילוב כזה מבליט מאוד את השעון שכן צבעו מקבל דגש נוסף כאשר הוא מונח על שידה בצבע חום כהה. לחילופין, במקום שעון ניתן להניח פריט פורצלן יפה. גם כאן הפורצלן הצבעוני מקבל דגש רב עת הוא מונח על השידה העתיקה. טיפ לכל מי שבביתו קיימים כלי חרסינה או פורצלנים: באחת מפינות הסלון מציבים ויטרינה עתיקה (ארון תצוגה) ובתוכה מניחים את כל אותם מוצרי כסף, כלי חרסינה והפורצלנים שנמצאים בדירה. הויטרינה מבליטה ומחזקת את יופיים של הפריטים בתוכה.

רבים מהלקוחות אוהבים ונהנים מהשילוב של חדש וישן, עתיק ומודרני וחוזרים ורוכשים רהיטים עתיקים נוספים כדי להוסיף ולהעשיר את מראה הדירה. חלקם אף מגיעים עם חברים או בני משפחה, מספרים על נסיונם בתחום העתיק-מודרני וממליצים גם להם לרכוש ריהוט עתיק.

ברבים מהקטלוגים של חנויות הרהיטים המודרנים ניתן לשים לב לרהיטים עתיקים המשתלבים בתוך הקטלוג לצד הריהוט המודרני. גם באולמות התצוגה נוהגים להניח פריטים כאלה ואחרים לצד הריהוט באולם.

בהצלחה בעיצוב וריהוט הדירה החדשה שלכם. אנו לשרותכם בכל שאלה.

שבת שלום

רהיטים עתיקים בסגנון צרפתי

בתחילת המאה הקודמת הגיעו לירושלים מורים מצרפת ללימוד מלאכת יד ונגרות, המורים לימדו בבית הספר אליאנס. רבים מבני המשפחות העשירות בירושלים הזמינו רהיטים עם פיתוחים מסוגננים בסגנון הצרפתי. המורים, יחד עם תלמידיהם, היו מבצעים עבורם את ההזמנות ועד היום הרהיטים הללו שומרים על אופים ואיכותם. מרבית ההזמנות היו עבור רהיטים קטנים או בינוניים שתאמו את כושר היצור של התלמידים. כיום, רהיטים אלו מוגדרים כרהיטים עתיקים לכל דבר. רבים מבין הרהיטים העתיקים הללו נמצאים עד היום בביתם של בניהם ונכדיהם של מזמיני הרהיטים המקוריים. כל בעל מקצוע שפוגש רהיטים עתיקים אלו יכול לזהות בנקל את מקור העבודה ואת איכות העבודה שהתבצעה בזמנו.

ירושלים העתיקה

בבתים הישנים של ירושלים אפשר להבחין עד היום בגומחות (נישות) הקיימות בקירות העבים. נישות אלו שימשו להצבת משקוף ועליו ארבע דלתות. את הדלתות נהגו לעצב בעזרת פיתוחים מסוגננים של פרחים או עצים ונוף. הנישות אשר נאטמו בדלתות מסוגננות שימשו את דיירי הבית כחדרי אחסון כאשר דלתותיהן הוסיפו למראה הבית כתמונה מסוגננת שונה ויפה. הנישות הללו קיימות עד היום וכל מי שמסתובב בסימאטות וחצרות השכונות הוותיקות בעיר ירושלים יכול לזהותן ולהתרשם. מדריכי טיולים נוהגים להתעכב ליד חלק מנישות אלו ולספר את סיפוריהן.

רהיטים וחתונות בירושלים העתיקה

במאות ה-18 וה-19 היה נהוג להזמין עבור זוג צעיר שהתחתן ארון שתי דלתות עם מראה גדולה מבחוץ או שידת מגירות גדולה שמעליה מונחת פלטת שיש קררה. לזוגות המבוססים יותר היו מזמנים מיטה זוגית ושתי ארוניות לילה תואמות. להזמנה כזאת נדרשו כשלושה חודשי עבודה של שני בעלי מקצוע טובים (נגרים). עד היום יש ביקוש רב לרהיטים הללו. הרהיטים יוצרו בדרך כלל מעץ אגוז או עץ אלון איכותיים ביותר, או מעץ בוק אשר אינו נופל באיכותו מהשניים האחרים אולם זול יותר. עם השנים הוסיפו לעצמם הזוגות רהיטים נוספים, שולחן וכסאות, מזנון שתי קומות לפינת האוכל וכן הלאה. משפחות רבות בירושלים עדיין שומרות את הרהיטים האלו שכיום מוגדרים כרהיטים עתיקים מבוקשים מאוד. לרוב רהיטים אלו עוברים בירושה לנכדים ואף לנינים. לבעלי המקצוע נשאר לדאוג ולסייע בעדם לשמר ולטפל בעתיקות אלו…

רהיטים עתיקים מתאפיינים בשיטת ריפוד מורכבת ומסועפת. האופן בו מרפדים רהיטים כיום שונה עד מאוד מהדרך בה ריפדו ריהוט עתיק בעבר.

בפוסט זה אנסה להסביר על קצה המזלג את מורכבות השיטה.

פעולת הבסיס הראשונית של הרפד היא קליעה ושילוב רצועות מבד עבה במיוחד בשיטת שתי וערב. את הרצועות היה עליו להדק לבסיס הרהיט (לרוב כורסאות וספות). מעל רצועות אלו היה הרפד מניח שורות של קפיצים בגבהים שונים וזאת בכדי לקבל את הקימור אשר במרכז המושב. הנחת הקפיצים וקשירתם היא כשלעצמה תורה שלמה. במיומנות גבוהה היה הרפד קושר את הקפיצים לאורך, לרוחב, באלכסונים, מעל ומתחת ויוצר מעין מבנה שלם של קפיצים ורצועות בד הקשורים זה לזה. חשיבות רבה יש לקשירה זו שכן הקפיצים אמורים להישאר במקומם, בתוך מושב הרהיט, לאורך שנים רבות ולשאת משקל רב.

עם סיום בניית רשת הקפיצים, פורשים מעל לרשת הקפיצים בד יוטה עבה כאשר מעליו מניחים שיער סוס או עשב ים (תלוי בתקופה). מסביב למבנה המושב היה הרפד תופר את "הסיומת" ויוצר מעין חבל בעובי שני ס"מ. חבל זה בעצם תוחם את המושב אשר מכיל את אותה רשת קפיצים ורצועות בד אותם הזכרנו. לאורך כל חיי הרהיט חבל זה מונע את גלישת הריפוד ושומר על המראה האוטנטי של הרהיט העתיק. זו ההזדמנות להזכיר כי כל הרהיטים העתיקים רופדו בעבודת יד מלאה.

מלאכת הריפוד טרם הסתיימה. עתה פורש הרפד את הבד העליון ומצמיד אותו לדפנות הרהיט בעזרת סרט דקורטיבי או שורת מסמרים מפליז הצמודים זה לזה.

כיום קשה מאוד למצוא בעלי מקצוע שעובדים ומרפדים בשיטה זו. רפד המכבד את מקצועו ואת הרהיט העתיק ינסה ככל האפשר להיצמד לאוטנטיות וינסה לשמר כל פריט שיסיע בעדו בעת שיחזור וריפוד רהיט עתיק. למרות שקיימים כיום אמצעי עזר לריפוד, רפד שמתמחה ויודע לרפד בסגנון עתיק יבחר לרכוש את המוצרים הטובים גם אם ברוב המקרים יהיו יקרים יותר בתנאי שיעידו על גימור ואיכות גבוהים יותר של הרהיט. עבודה כזו תצטיין לאורך זמן בנוחות, מראה ועיצוב של בעל מקצוע המכבד את הרהיט העתיק.

להתראות בפוסט הבא.